חומר לחניכי קורסים בסיסיים | התאגדות מדריכי הטיפוס והגלישה הישראלים | IMGA

חומר לחניכי קורסים בסיסיים

כאן תמצאו אסופה של מאמרים וקישורים בנושאים הקשורים לחומר הנלמד בקורסי טיפוס בסיסיים ומתקדמים. חלק מן החומר יופיע בקרוב בקבצים להורדה. מרבית החומר מופיע באנציקלופדית הטיפוס, ושם יש עוד המון חומר אחר.

אם יש לכם שאלות או הצעות לשיפור ולהרחבה, צרו איתנו קשר.

רשימת ציוד למסיימי קורס טיפוס

למסיימי קורס טיפוס בסיסי:

ציוד אישי:

רתמה

נעלי טיפוס

2 טבעות ננעלות

אמצעי חיכוך

2 פרוסיקים

ציוד לזוג:

2 סטים של ציוד אישי

חבל סטאטי 70מ'

5 טבעות ננעלות

2 רצועות 2רץ

למסיימי קורס הובלה על בולטים:

ציוד אישי

חבל הובלה יחיד

12 ראנרים קצרים

2רצועות 2רץ

2-3 רצועות 1רץ קשורות

למסיימי קורס הובלה על אבני עיגון:

ציוד אישי

חבל הובלה יחיד

6 ראנרים קצרים

6 ראנרים ארוכים

סט רוקים

סט טריקמים

3 רצועות 2רץ

2-3 רצועות 1רץ קשורות


מאמרים נוספים:

תחנות / פתרון תקלות / חילוץ מוביל / עוד שיטה לאיבטוח עצמי / שיטות הובלה / מאמרים על קשרים / קסדות / פרנדים / כללי פסילה

פרנדים

פרנדים

פרק 18 מתוך החוברת "על חבלים וקשרים", העוסק במכשירי עיגון מופעלים בקפיץ. פרק זה לא הופיע במהדורות קודמות.

תחנות

זהו מאמר בעבודה, אנו מתנצלים על החלקים החסרים, אך הם יתווספו בקרוב.


תחנה היא למעשה כינוי לעגינה טובה במיוחד לאיבטוח בהובלה או לגלישה. תחנה בנויה בדרך כלל מעגינה מאסיבית כמו עץ או בולדר, או מחיבור של שתי אבני עיגון או יותר, עם חיבור שנותן חלוקת משקל וגיבוי בין כל העגינות.

באנגלית: belay, stance, station, pitch

בצרפתית: moulinette,

כללי

תחנה היא עגינה בטוחה לחלוטין. יש ארבע דרישות עיקריות על פיהן אנו בוחנים תחנה:

1. יתירות (גיבוי)

2. בטיחות

3. חלוקת עומס

4. אי התארכות

יתירות: בתחנה, בכל מקרה בו יש צורך, תהיה יותר מעגינה אחת. המקרים בהם אין צורך, הם המקרים בהם אין אפשרות לשיקול דעת מוטעה מצד בונה התחנה (עץ גדול, גשר ענק וכו).

בטיחות: המונח בטיחות כאן מתייחס לעומס המקסימאלי אותו תאלץ התחנה לשאת. נרצה שכל אחת מן העגינות בתחנה, לבדה, בעצמה, תוכל לשאת את העומס הזה. הרעיון הוא שלמרות שתמיד מנסים שכל אחת מן העגינות תהיה מספיק טובה לבדה, קורה לפעמים שעגינות נשלפות. מכיוון שעל פי עקרון היתירות יש לפחות עוד עגינה במערכת, הרי שהעגינה הגרועה מגובה. אבל במקרה כזה, על העגינה שנותרה לשאת את כל העומס.

חלוקת עומס:

פתרון תקלות / מיכה יניב

פתרון תקלות

מבוא

"פתרון תקלות על חבל" מוצג לפעמים בשם המקוצר "פתרון תקלות". זהו נושא רחב ביותר, וחשוב ביותר בעבודת חבל.

הכישורים של "לפתור תקלות" הינם חשובים ביותר לבטיחות ולהישרדות במתארים תלולים. כל מטפס (ומחלץ) בעל נסיון מכיר סיפורים והיה בעצמו במצבים בלתי צפויים בהם הוא נאלץ להתמודד על סיכון, תאונה או סיטואציה עם פוטנציאל לתאונה. היכולת להתמודד עם מצבים כאלה בהצלחה ולצאת מהם בחיים הינה, ללא ספק, חשובה.

המאמר הזה בנוי כך שהוא מציג תקלות אפייניות בתחילה, כלים בסיסיים ומתקדמים בהמשך, ותרגילים לדוגמה לסיום. מומלץ להקדיש את הזמן הנחוץ לכל אחד מן התרגילים ולהתקדם משליטה טובה בכל הכלים, אל התרגילים הבסיסיים ומשם אל המתקדמים. לאחר סוף המאמר מובאים מספר קישורים לאתרים עם מאמרים בנושאים קשורים.

והמלצה אחרונה לפני שנתחיל: אל תחשבו שפתרתם תרגיל, גם אם אתם יכולים לתאר לכם את שלבי הפתרון בראש, בעל פה. פתרו את התרגיל עצמו בפועל וכמעט תמיד יתברר (לפחות בנסיונות הראשונים) שיש הרבה ניואנסים עליהם לא חשבתם. בתיאוריה הכל יכול לעבוד, אבל למעשה...

תקלות לדוגמה

ניתן מספר מצבים לדוגמה שניתן לכנות אותם "תקלות על חבל". כמובן שדוגמאות אלו אינן מכסות את כל המצבים האפשריים, שמספרן עצום.

חילוץ מוביל / מיכה יניב

מאמר זה מתאר פתרון למקרה בו המוביל נפל ונפגע. הפתרון המתואר כאן הוא לזוג המוביל בחבל יחיד (single rope). העיקרון הכללי הוא לטפס אל המוביל, לשחרר את חבל ההובלה ולהשתמש בו לגלישה עד למטה.

מבוא

המאמר מתאר פתרון למצב בו המוביל נפל, איבד את הכרתו ויש לחלצו, כאשר בן הזוג שלו (אתה), הוא היחיד בסביבה ועליו מוטלת עבודת החילוץ. ברור, שכאשר המוביל תלוי על עגינה קרובה (שהיא במרחק הקטן מחצי אורך החבל מן התחנה), יש באפשרותך להוריד אותו עד לתחנה בה אתה נמצא, ולהמשיך בגלישה משם.

כאשר העגינה האחרונה, עליה תלוי המוביל, רחוקה יותר מחצי אורך החבל, מתעוררת בעיה ופתרון אפשרי שלה מתואר כאן. זהו פתרון כללי המתאים למצב הקשה ביותר, ובד"כ מספיק להשתמש רק בחלק מן השלבים המתוארים כאן, על פי הצורך. בכל מקרה עדיף להזעיק עזרה ולקרוא לצוות חילוץ אם אפשר.

שלב א: היחלצות מעיגון

אם אמצעי החיכוך נמצא על עגינה נפרדת (על התחנה, למשל), נעילת נעילת אמצעי החיכוך תספיק. אם המוביל תלוי על אמצעי החיכוך המחובר ישירות לרתמה שלך, עליך לנעול את אמצעי החיכוך ולהעביר את העומס לרצועה (או פרוסיק) העוקפת אותך, המאבטח, ומחברת את חבל ההובלה ישירות לעגינה. כדאי להשתמש באמצעי המאפשר שחרור תחת עומס כגון קשר מרינר או קשר פרוסיק צרפתי. באופן כללי מומלץ להחזיר את אמצעי החיכוך כך שהפצוע לא יהיה תלוי רק על פרוסיק.

עוד שיטה לאיבטוח עצמי / אנדריאה ענתי

תיאור כללי

רבות סופר, ורבות נכתב, על אבטוח עצמי (self belay). קיימים מכשירים מיוחדים לשם כך; אלה שבעת שימושם אסור לך להתהפך "ראש מטה", אלה שחייבים שימוש בחבל נוסף, ואלה שטובים רק לאימונים ולא לטיפוס אמיתי כי מחייבים עגינה מלמעלה, כמו ב-top rope. וכמובן ישנו אבטוח עצמי שאינן דורשות מכשיר מיוחד אלא רק ציוד מקובל בטיפוס (טבעות, פרוסיקים, רתמת חזה, שטיכט), כל אחת ויתרונותיה, כל אחת וחסרונותיה. בטיפוס באיבטוח עצמי במסלולים ארוכים|מסלול ארוך, בדרך כלל, צריך לטפס כל פיץ' שלוש פעמים: מעלה, מטה ועוד פעם מעלה. לא תענוג גדול למי שהתכוון לטפס לשם הנאה.

מה שמובא בשורות אלו הוא סידור איבטוח עצמי שמתאים במיוחד למטרה ספציפית: ללימוד ההובלה של פיץ' מסויים, מה שנקרא באנגלית red pointing, כולל הנחת העגינות, בחינתן ובדיקתן.

כותב שורות אלה הוא במקרה "red pointer" מובהק. לא פעם ריחמתי על בן (או בת) זוגי לטיפוס, שנאלץ להחזיק את החבל ביד משך שעות כשאני מנסה ומחליף כל מיני עגינות וכיווניהן, בוחן אפשרויות ומנסה שוב, וכל העת בן הזוג בודאי נשבע בלבו שזו לו הפעם האחרונה שהוא מסכים לצאת אתי ליום טיפוס כלשהו. על מנת למנוע אי-נעימות מעין זו מחברי לטיפוס, ניסיתי את השיטה המובאת להלן. ואלה עיקרי השיטה:

שיטות הובלה

המונח "שיטות הובלה" מתייחס לצורות שימוש בחבלים דינאמיים מסוגים שונים להובלה של מסלול. כל אחת משיטות ההובלה כאן מתוארת על יתרונותיה וחסרונותיה, ולאלו סוגי מסלולים היא מתאימה.

מבוא

קיימות שלוש שיטות עיקריות להובלה של מסלול ומספר שיטות נוספות המיועדות למקרים מיוחדים. השיטה המקורית של הובלה התבססה על אבטחה דינאמית ללא אמצעי חיכוך או בעזרת חיכוך גוף (body belay) בחבלים מסיבים טבעיים. במהלך השנים שוכללה השיטה והתפצלה למספר רב של שיטות.

המהדורה המודרנית של השיטה המקורית נקראת 'חבל יחיד' (single rope) והאבטחה מתבצעת בעזרת אמצעי חיכוך וחבל אחד עבה. שיטה זו מתאימה במיוחד למסלולים קצרים, שלא צריך לגלוש עליהם (ואפשר ללכת מסביב).

השיטה השניה היא 'חבל כפול' (double rope) ובה משתמשים בשני חבלים דקים יותר, שכל אחד מהם יכול לבלום בעצמו את רוב נפילות ההובלה. שיטה זו מקובלת במסלולים ארוכים ומסובכים.

השיטה השלישית היא 'טוין רופ' (twin rope), בה משתמשים בשני חבלים עוד יותר דקים, אך מתייחסים אליהם במהלך הטיפוס כאילו היו חבל אחד. שיטה זו מקובלת במיוחד בטיפוס הרים גבוהים, שלג וקרח ובמסלולים ארוכים וישרים על סלע (מבולטים).

קסדות

הקדמה

קסדות הן פריט ציוד אישי שקל לזלזל בו ולא להשתמש בו, זאת למרות שהקסדה מגינה על הראש, שהוא אולי החלק החשוב ביותר בגוף האדם. החשיבות של שימוש בקסדה במקרה נפילה היא רבה וחבישת קסדה נהוגה בכל סוגי הספורט בהם יש סיכון לפגיעה בראש: אופניים, ספורט מוטורי ועוד. הקסדה מונעת פציעה או מקטינה את הנזק הנגרם במידה מרשימה. בכל מקרה שבו אין אפשרות למנוע את הנפילה, ההתרסקות או המכה, אבל ידוע שיש אפשרות סבירה שהתאונה תקרה, חבישת קסדה יכולה למנוע או למזער את הנזק לגולגולת ולראש.

סוגי פגיעת ראש בטיפוס

חדירה של עצם חד דרך עצמות הגולגולת (ענף, שפיץ של סלע) ופגיעה פנימית במוח.

פגיעה של הראש בעצם קהה ושטוח (מצוק, קיר, רצפה) ומעיכה של הגולגולת והמוח שבתוכה.

תאוצה גבוהה של הראש, כך שהמוח נע בתוך קופסת המוח ונחבט בקירות הגולגולת (בלימה של נפילה במקדם גבוה).

תאוצה גבוהה של הראש, גם בסיבוב, הגורם למשיכה פתאומית לעצבים ולכלי הדם הקשורים למוח.

הקסדה מגינה מפני שני סוגי הפגיעה הראשונים. מערכת האבטחה מגינה בפני שני האחרונים.

תפקידי הקסדה

לקסדה שני תפקידים עיקריים:

1– בלימת מכות מחפצים קהים (כמו בזמן נפילה ופגיעה בקיר, למשל).

קשרים וחומר טכני

אוסף מאמרים המיועד בעיקר להעשרה. במאמרים הללו יש מעט חומר מעשי והם מתעמקים (אולי יותר מדי) בצד התיאורטי של הנושאים בהם הם עוסקים. מאידך, יש בהם מידע שיכול להספיק להרבה שעות סיפורים סביב המדורה, או הבירות, בסוף יום טיפוס.

מיון של קשרים / חוזק של קשרים / טריוויה של קשרים

כללי פסילה

לפניכם סדרת כללים המנחים באילו מקרים יש לפסול את ציוד הטיפוס (חבלים, טבעות, רתמות, עגינות וכו') והוא אינו ראוי עוד לשימוש בטיפוס.

שימו לב, אלו רק הנחיות כלליות וייתכנו שינויים קטנים בערכים (למשל טבעת שנפלה מגובה 4 מ', או 5 מ'...). בכל מקרה יש להפעיל את השכל הישר.

חבלים

קטע חבל בו נראית הליבה מבעד למעטפת - פסול.

• קטע חבל שהתעבה מעל ל 10% מעוביו המקורי (המעטפת שעירה או מנופחת) - פסול.

• קטע חבל שהפך צר יותר ב 10% מעוביו המקורי - פסול.

• מקום בו החבל דק או עבה או קשה או רך יחסית לשאר החבל - פסול.

• קטע חבל שהתארך, ביותר מ 5% לחבל סטאטי וביותר מ 10% לחבל דינאמי, מאורכו המקורי - פסול.

• חבל שבא במגע עם חומרים כימיים כגון בנזין, טינר, טרפנטין, אציטון, ספירט, אקונומיקה, שמנים, חומצות שונות, חמרי ניקוי חזקים וכו' - פסול.

• חבל שעבר עומסים חריגים (גרירת מכוניות, הרמת משקלים גדולים וכו').

• חבל הובלה שעבר נפילה קשה במקדם נפילה 1 ומעלה - פסול להובלה.

• חבל שצבעו דהה בשמש או שנמצא בשטח תקופה ארוכה - פסול לשימוש.

• כל פגם המורגש בחבל מבעד למעטפת פוסל את אותו קטע חבל.

• חבל רטוב חלש בכשלושים אחוזים (וחוזר לחוזקו המקורי כאשר הוא מתייבש).